אחמד אבן טולון
| לידה |
20 בספטמבר 835 בגדאד, בית עבאס  |
|---|---|
| פטירה |
14 במאי 884 (בגיל 48) Al-Qatta'i, מצרים |
  | |
אחמד אבן טולון (בערבית: أحمد بن طولون; 20 בספטמבר 835 – 14 במאי 883) היה מושל מצרים תחת החליפות העבאסית ולאחר מכן מרד בעבאסים וייסד את שושלת טולון העצמאית ששלטה על הלבנט.
המרד בעבאסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחמד אבן טולון היה בנו של ממלוכ שמונה להיות מושל במצרים מטעם בית עבאס. אבן טולון קיבל הוראה מהחליפה לדכא את המרד בארץ ישראל של המושל אמג'ור. טולון אכן כבש את אזור א-שאם (ארץ ישראל וסוריה), אך סיפח את השטח למצרים והפסיק את תשלומי המיסים לבגדאד.[1] אבן טולון היה המייסד והראשון מבין שושלת של שליטים טולוניים, ששלטו במצרים במשך 37 שנים, ומתוקף כך גם בארץ ישראל ובירושלים. מתקופת שלטונם בעיר לא נשאר זכר כלשהו, אך מקור ערבי אחד מזכיר מדרשה ללימודי האסלאם בירושלים מתקופת הממלוכים בשם מדרסת אלטולוניה. בשכונה המזרח ירושלמית ואדי אל-ג'וז קרוי רחוב, על שמו של אבן טולון[2].
ימי שלטונו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן טולון פעל רבות לביסוס שלטונו וממלכתו. הוא שיקם תעלות השקיה וסכרים, בנה באזור קהיר של היום את מסגד אבן טולון שעומד על תלו עד היום.
בארץ ישראל היה מישור החוף מוזנח מאז הכיבוש הערבי וערי החוף נתפסו כערי גבול. אבן טולון שיקם את ערי החוף והקים את חלקן מחדש:
- קיסריה – שופצה.
- יפו – ידוע ששופצה (אם כי אין שרידים לכך)[3].
- עכו – שוקמו בה החומות וכן שופץ הנמל בתכנון האדריכל אבו באקר. בנמל הוקם שובר גלים בעזרת עצי שקמה. בכך, העיר הפכה לעיר נמל מרכזית במזרח אגן הים התיכון.[4]
- נבנתה שורת מצודות לאורך הים.
- סלילת מעלה אילת כחלק מ"דרב אל חאג'" ממצרים למכה[5].
מותו ומורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 883 אבן טולון נרצח על ידי אחת מנשותיו כשרחץ באמבטיה, מקנאה.
דודו של אבן טולון ירש אותו אך מאבקי ירושה מתמשכים הביאו לקריסת השושלת הטולונית וב- 905 הצליחו העבאסים להשיב את שלטונם בשטח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחמד אבן טולון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גריפית, ה. ס., ארץ הקודש וטקסטים בערבית קדומה, "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, תשרי תשנ"ד, ספטמבר 1993, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים.
- ^ אנציקלופדיה וילנאי לירושלים, כרך א', עמוד 16
- ^ מיכאל ארליך, יפו בימי הביניים, כנס יפו לדורותיה יוני 2004
- ^ אלי שילר, עכו ואתריה - הוצאת אריאל (ירושלים תשמ"ג), עמודים 19-20)
- ^ מנחם מרקוס / מדריך ישראל החדש - כרך 15: הר הנגב והערבה (2001), עמוד 123